ביטוח חקלאי אג"ש מרכזית נ' מימרן ואח'

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב.

עילתה של התובענה – חיוב המבקשים בתשלום דמי ההשתתפות העצמית, על פי פוליסה לביטוח כלי רכב. הרכב המבוטח היה מעורב בתאונת דרכים ביום 2.8.08. בעקבות אירוע ביטוחי זה שילמה המשיבה, לטענתה, סך של 6,865 ₪ לצד שלישי, והיא תובעת מהמבקשים, המבוטחים על פי הפוליסה, לשלם את דמי ההשתתפות העצמית בסך 4,116 ₪.

2. המבקשים טוענים מספר טענות:

א. התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, או כתובענה על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

ב. על פי פסק דין שניתן בתביעת נהג רכב צד ג', החיוב כלפיו עמד על 2,300 ₪ בלבד, ועל כן אין בסיס לטענה, שהמשיבה שילמה סך 6,865 ₪.

ג. התשלום שנעשה על ידי המשיבה נעשה שלא בהסכמת המבקשים, בדרך של פשרה עם צד שלישי, ובניגוד להוראות חוק חוזה הביטוח.

ד. העדר יריבות ביחס למבקש מס' 2, אברהם מימרן, אשר אינו בעל הרכב המבוטח, ולא היה הנהג בעת קרות האירוע הביטוחי.

3. המשיבה הגיבה בכתב לטענות ההתנגדות. לטענת המשיבה:

א. התביעה נסמכת על רשימת הפוליסה, בה מפורט סכום ההשתתפות העצמית, ועל כך שהמבקשים עצמם ביקשו להפעיל את הפוליסה, עת דיווחו על האירוע התאונתי.

ב. התשלום שבוצע על סך 6,865 ₪ היה למבטחת רכבו של צד ג', בתביעת תחלוף ("שיבוב"), ואילו התשלום על סך 2,300 ₪ לנהג עצמו היה בגין נזק עקיף, כגון השתתפות עצמית וירידת ערך הרכב.

ג. התשלום לא נעשה כפשרה, אלא על בסיס קביעת אחריותו של הנהג ברכב המבוטח, כפי שנעשתה בפסק הדין שניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות.

ד. המבקש מס' 2 הינו אחד המבוטחים על פי הפוליסה שצורפה לכתב התביעה. הוא אף נכח בדיון בביהמ"ש בתביעת הנהג, ואף הגיש תביעה שכנגד, במסגרתה צויין כי הוא אחד מבעלי הרכב המבוטח.

4. אשר לטענות הנוגעות למחיקת הכותרת:

אני מקבלת לעניין זה את טענות המשיבה. התביעה נתמכת בראשית ראייה, שהיא מספיקה לצורך סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, והיא – פוליסת הביטוח. עצם קיומה של פוליסת ביטוח אינו מוכחש על ידי המבקשים, הטוענים במפורש, כי המבקש מס' 1 ערך ביטוח לרכב אצל המשיבה. בפוליסת הביטוח ננקב סכום ההשתתפות העצמית במקרה של תביעת צד ג', והוא סכום התביעה. מכאן, שמדובר בתביעה בסכום קצוב, הנתמכת במסמך בכתב, ומתאימה לסדר הדין שנבחר.

5. הכחשת התשלום שבוצע על ידי המשיבה:

ממכלול המסמכים שעומדים בפני עולה, כי נהג רכב צד ג' (יוניך סמיון) הגיש נגד נהג הרכב המבוטח אצל המשיבה ונגד המשיבה תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות בעכו, תיק מס' 14404-11-08. התביעה הוגשה בגין הנזק שארע לנהג צד ג' לאחר הפעלת פוליסת הביטוח שלו (נזק עקיף). מדובר בהשתתפות עצמית אשר גבתה ממנו המבטחת שלו, וכן בירידת ערך רכבו על פי חוות דעת שמאי, ועלות חוות הדעת. נהג רכב צד ג' הגיש תביעתו על סך 3,561 ₪. ביהמ"ש קיבל את גירסת נהג צד ג', דחה את גירסת נהג הרכב המבוטח (ואת התביעה שכנגד), וחייב את הנהג והמשיבה בתשלום 2,300 ₪ מתוך התביעה.

המשיבה שילמה לנהג צד ג' את הסכום בו חוייבה, 2,300 ₪, ובנוסף שילמה את הנזק הישיר למבטחת צד ג' (חברת ביטוח "מגדל"), בהתאם לדרישתה, ולאור קביעת האחריות שבפסק הדין. הסכום ששולם לצד ג' עמד על סך 6,865 ₪, וזאת לאחר ניכוי ההשתתפות העצמית של מבוטח צד ג'.

לאור דברים אלו, לא ברורה טענת המבקשים, כי התשלום למבטחת של צד ג' אינו עולה בקנה אחד עם פסק הדין של ביהמ"ש לתביעות קטנות. נהפוך הוא – תשלום זה מתבקש, לאחר שביהמ"ש קבע, כי נהג הרכב המבוטח על ידי המשיבה, רודניק פליקס, הוא האחראי לאירוע התאונה.

טענת המבקשים, כי בעצם ביצוע התשלום, והגשת התביעה נגדם, ביקשה המשיבה להתעשר שלא כדין, על חשבונם, היא בעיני "הגנת בדים", שאינה מזכה ברשות להתגונן.